נקודה 7- מנגנון אינטגרציה ככלי לחיסכון בימי עבודה

לאורך המסמך צוינו נתונים מתוך מחקר מקיף שבוצע ע"י האיגוד האמריקני להנדסה אזרחית, שבמהלכו נבחנו 359 פרויקטים. המחקר בוצע בכדי לבחון את השפעת העבודות החוזרות (ליקויים) על לוחות הזמנים ועל עלויות הפרויקט. צוין, כי 5% מסך העלויות בפרויקט ממוצע הוקצו לצורכי ביצוע עבודות חוזרות.

עבודות חוזרות אשר יש לבצען בגלל שאופן ביצוען המקורי אינו תקני או אינו על פי הדרישות המקוריות, יהוו חלק מהסיבות לעיכוב במסירת הפרויקט ולהארכת ימי העבודה בפרויקט.

אך עבודות חוזרות או עבודות לקויות הן רק סיבה אחת לעיכוב בזמני הפרויקט, סיבות נוספות קשורות לרמת תכנון הפרויקט ולאופן ניהולו. ובנקודה זו קיימת הזדמנות הן בהיבט החיסכון הכספי והן בהיבט השבחת איכות הפרויקט.

חיסכון בימי עבודה, יעילות ותיאום טוב יובילו לחיסכון כספי נוסף.

בפרויקט בנייה מעורבים עשרות ספקים, מתכננים, יועצים, בעלי מקצוע וגורמים נוספים. מלאכת התיאום והאינטגרציה ביניהם אינה פשוטה כלל, אך ללא ספק היא משתלמת.

על מנת לעשותה באופן טוב ויעיל יש לערוך גיליון פעילויות וזמנים שבו מצוינות כל משימות הפרויקט, כולל מי המבצע, מהו פרק הזמן הנדרש לכל משימה, מתי הוא יבוצע ולא פחות חשוב, באילו משימות אחרות היא תלויה ואילו משימות אחרות תלויות בה.

ללא לוח כזה, הפרויקט יתנהל בכאוס, ורגל ימין לא תמצא את רגל שמאל. קשה מאוד עד בלתי אפשרי לנהל מאות רבות של פעילויות, ולייצר תוצאה טובה ללא גיליון מסודר.

הסכנה הגדולה בניהול לא מאורגן של מערך התיאומים היא שבעלי מקצוע לא יגיעו בזמן, סדר העבודות ישתבש ,ובעקבותיו תידרש הוצאת כספים נוספת לחזרה על עבודות שבוצעו טרם זמנן, יבוזבז חומר רב ויווצרו תסכולים, ויכוחים וחיכוכים בין המעורבים השונים בפרויקט.

במקרים רבים שהפרויקט לא מנוהל באמצעות מנגנון תיאום ואינטגרציה, מתעכב הפרויקט בשבועות רבים (באופן מצטבר) ועולה לבונה כספים רבים שייאלץ להוציא על תיקון טעויות ועל הוצאות נלוות.

להלן מספר דוגמאות הממחישות את חשיבות מנגנון התאום

דוגמה 1: הנחת צמ"גים (צינורות מי גשם) בטפסות הבטון לפני יציקת העמודים

לאחר שקבלן השלד בונה את טפסות העמודים וטרם סגירת הצלע הרביעית של הטפסות, צריך קבלן האינסטלציה להניח צינורות מי גשם בתוך הטפסות ולקבע אותן, לפני שקבלן השלד יסגור את הטפסות וייצוק את העמודים.

במקרים מסוימים, קבלן האינסטלציה לא הוזמן, עבודה זו נשכחת, וקבלן השלד יוצק את העמודים ללא הצינורות.

אז נדרש למקם מחדש את הצינורות אם הדבר אפשרי (במקרים רבים לא ניתן פשוט להזיז את הצינור בכמה סנטימטרים)או לחלופין, אם הטעות התגלתה לאחר עבודות הטיח, אפשר להרכיב תעלות ניקוז חיצוניות, המורכבות על קירות החוץ של הבית.

דבר שלעתים לא תואם את רצונותיהם של הבונה והמתכנן, וכן נושא עלות נוספת וגבוהה מעלות הצמ"גים.

דוגמה 2: יציקת רצפת מרתף ללא איטום רצפה

אחת הבעיות הקשות והנפוצות בענף הבנייה בישראל ב-20 השנים האחרונות, היא בעיית איטום המרתפים.

על אף שחומרי האיטום השתפרו מאוד, והם היום איכותיים יותר משהיו אי-פעם. על אף שנכנסה תקינה בתחום, ואף שהיום קיים ידע רב בנושא, עדיין זו בעיה שכיחה מאוד וקשה מאוד לפתרון לאחר שנמצא ליקוי.

האיטום מתחיל באיטום רצפת המרתף ביריעות איטום על מצע בטון רזה (שמכין קבלן השלד). מעל יריעות האיטום יוצק קבלן השלד את רצפת המרתף.

זו בעיה קשה מאוד הנובעת מחוסר תיאום או מתיאום לא מספיק טוב; קבלן השלד יצק את הבטון הרזה, אף אחד לא הזמין את קבלן האיטום לבצע את עבודת האיטום של רצפת המרתף, וקבלן השלד המשיך ליציקת הרצפה עצמה.

במצב זה עומדות בפני הבונה שתי אפשרויות:

האחת היא להרוס את יציקת הרצפה ולבצע את עבודת איטום הרצפה. במצב זה יהיה קשה מאוד לבונה להפנות את ההוצאות לקבלן השלד, כי בדרך כלל הוא לא אחראי, לפי החוזה, לזימון בעלי מקצוע אחרים.

השנייה היא לבצע איטום רצפה במריחה בתוך המרתף עצמו. איטום זה איננו יעיל במידה שווה לאיטום הרגיל, ועלול ליצור תקלות בעתיד (שתיקונן יעלה אלפי שקלים). הבונה יאלץ לשלם סכום נוסף לקבלן האיטום, ולחיות בידיעה שיש סיכוי גבוה שייאלץ בהמשך להתמודד עם תקלות איטום במרתף). 

לאורך הפרויקט ישנן נקודות תיאום רבות הכוללות פגישות רבות משתתפים. תכנון וניהול מנגנון התיאום יתרמו רבות לאיכות הפרויקט, וכמובן לחיסכון בעלויות הפרויקט.