דוגמאות נוספות לפרטי ביצוע הנשכחים מאחור במרבית עבודות השלד

אם נבחן באופן יסודי את רמת הפירוט של מסמכי העבודות השייכים לשלבי עבודות השלד נמצא שחסרים לא מעט פרטים חשובים. היעדרם של פרטי מפתח עלולים לפגוע באיכות העבודות ולגרום להוצאות כספיות מיותרות.

שלד הבניין הוא הכינוי ליסודות הבניין: העמודים, הקירות, התקרות, הרצפות וגג הבניין. בנוסף, קירות חוץ ופנים, תקרות מונמכות, אינטרסול, גרמי מדרגות ופרטי בנייה אחרים. השלד מעניק לבניין את צורתו ואת יציבותו.

שלד המבנה הינו מערכת של אלמנטים הנושאים את העומסים השונים ומעבירים אותם אל הקרקע.

את עבודות השלד מבצע קבלן השלד כאשר ההנחיות לביצוע עבודותיו מבוססות על תוכניות עבודה אדריכליות, תוכניות מהנדס הבניין (קונסטרוקטור), מסמכים נלווים כשיש כאלה וכמובן רמת בקיאותו בתקני הבנייה בישראל.

בד"כ 35% - 45% מעלויות הפרויקט מקורם בעבודות השלד. טעויות וחוסרים בשלב עבודות השלד יכולים להגיע לסכומי כסף גבוהים מאוד ובחלק מהמקרים לפגוע מהותית באיכות הפרויקט.

בסקירה קצרה זו אציג 3 פרטי ביצוע חשובים שנשכחים מאחור במרבית עבודות השלד וכמובן הסבר בעניין זיהוי ומניעה מוקדמת.

גשר קור הוא כל פרט במעטפת הבית אשר איננו מבודד ומאפשר מעבר קור וחום מחוץ הבית אל תוכו ולהיפך.

קלקר אדקס משמש למניעת גשרי קור בשלד המבנה, האדקס מיושם על עמודי וחגורות הבטון במטרה למנוע גשרי קור אלו. במרבית המקרים פרטים בנושאים אלו אינם מצוינים בתוכניות העבודה!

למרות שהסקירה שלנו עוסקת בחלק היחסי של בידוד המבנה בהקשרו לעבודות השלד נוכל להבין טוב יותר כי על מנת לבודד את כלל המבנה עלינו להבין כי ההתמודדות עם בעיות הפרשי הטמפרטורה בין החוץ לפנים הבית שונה מפאה לפאה של הבית.

מדינת ישראל נחשבת למדינה מדברית וככזו היא בעלת הפרשי טמפרטורות גדולים בין היום ללילה ובין החורף לקיץ. הרעיון המרכזי בבידוד בית הוא לאפשר מצב בו לאורך כל עונות השנה, הטמפרטורה בבית (כמעט) קבועה ולא משתנה. בנוסף, בידוד נכון של בית יצור מצב של שמירה מקסימאלית על חום וקור המופקים ממקורות אנרגיה מלאכותיים (תנור, מזגן, חימום תת רצפתי ועוד).

על סמך ממצאים המופיעים במחקרים שונים ניתן לראות שהפוטנציאל לחיסכון בהוצאות האנרגיה נע בין 30% - 50% ואף יותר.

מחקר מקיף בעניין זה ניתן למצוא במשרד הבינוי והשיכון.

ניתן לראות על פי הנתונים הבאים כפי שהם מופיעים באתר משרד הבינוי והשיכון, את השפעת בידוד המבנה על צריכת החשמל בבית.

מקור- משרד הבינוי והשיכון

הנתונים המוצגים מתייחסים לדירה צמודת קרקע בשטח של 120 מ"ר, בעלת ארבעה כיווני אוויר.

בכל בית קונבנציונאלי ישנן קורות בטון, חגורות בטון, עמודים וכמובן ממ"ד, כל אלה עשויים בטון הנחשב לאחד מהמוליכים התרמיים (אויב הבידוד התרמי) הטובים ביותר.

בכל האלמנטים הללו יש לטפל ולבודד אותם היטב. על פניו, אלמנטים אלו נראים מעטים וקטנים אך לא כך הדבר, כל האלמנטים יחד מהווים עד כ- 40% משטח הפנים של שלד ממוצע, שטח לא מבוטל כלל והיעדר טיפול בידודי באלמנטים אלו, לא ישיג את המטרה, גם אם שאר האלמנטים בודדו בחומרים הטובים ביותר המצויים בשוק.

בשלדים של בתים ישנן קורות בטון מסוגים שונים, קורות יורדות, עולות, אנכיות ועוד. כל אלו מצויות במעטפת הבית ואמורות להוות חוצץ בין פנים וחוץ הבית ואולם ללא בידוד של אלמנטים אלו, לא יהיה הבית מבודד.

השיטה הנפוצה לבודד אלמנטים אלו היא להצמיד להם (כבר ביציקות) קלקר הנקרא קלקר אדקס, זהו קלקר לבן בעובי של 2 ס"מ שלפחות צד אחד שלו אפור ומוכן לטיח.

המחמירים מיישמים טיח תרמי על אלמנטים אלו ובכך מוסיפים להם בידוד תרמי נוסף. בקירות שעוביים לפחות 25 ס"מ, קיימת אפשרות נוספת והיא להצמיד לאלמנטים הללו מבטון (רק לעמודים) בלוק מבודד בעובי 5 ס"מ או יותר ובכך לספק בידוד טוב יותר לאלמנטים אלו.

גם על הבלוק המבודד ניתן ליישם טיח תרמי. כל אחת מהשיטות בנפרד, לא תהיה יעילה מאד ואולם שילוב של בלוק מבודד או קלקר ועל שניהם יישום של טיח תרמי יספק פתרון טוב דיו.

קירות הבית הקונבנציונאלי נבנים על פי רוב מבלוקים, באזורים קרים יותר ניתן למצוא חתכי קיר שונים ומבודדים יותר.

בבתים הבנויים מבלוקים ניתן למצוא שלל סוגים של בלוקים, חלקם לא מבודדים כלל, חלקם מבודדים חלקית ומעטים הם המבודדים ברמה גבוהה.

שיטת בניה מקובלת יותר באזורים קרים בארץ (כמו ירושלים ומבואותיה) היא בניית קירות איזולציה. קירות אלה עבים יותר (35-40 ס"מ עובי) ומורכבים ממספר שכבות כדוגמת בטון, רונדופן (חומר בידוד איכותי) חלל אוויר ואבן בחזית החיצונית.

קירות אלה מבודדים יותר מקירות הבנויים בבלוקים אך יש לתכננם מראש שכן הם עבים יותר באופן משמעותי מקירות בלוקים ויש לכך השפעה על תכנון ועיצוב הבית. 

התנגדות תרמית של קיר נמדדת במצטבר לעובי כל הקיר, ככל שהקיר עבה יותר, כך ההתנגדות התרמית שלו גדולה יותר (כלומר הוא מבודד יותר), כמו כן ככל שהחומרים ממנו מורכב הקיר בעלי התנגדות תרמית גבוהה יותר כך הקיר מבודד עוד יותר.

באזורים שונים בארץ, נהוג לבנות בשיטות שונות. באזורים יחסית מתונים מבחינת שינויי מזג האוויר וטמפרטורות נהוג לבנות את קירות המעטפת בבלוקים בלבד. כמובן שגם בין הבלוקים לבין עצמם, קיימים סוגים מבודדים יותר ומבודדים פחות וכן עובי הבלוק משפיע אף הוא על רמת ההתנגדות התרמית של הקיר (ככל שקיר הבלוקים עבה יותר, כך הוא מבודד יותר).

לפני כעשור נהוג היה לבנות קירות מעטפת בבלוקים בעובי 20 ס"מ, אחר כך מרבית הבתים עברו לעובי של 22 ס"מ וכעת בונים בבלוקים שעוביים המינימאלי עומד על 25 ס"מ כאשר ההמלצות התרמיות ממשיכות להשתנות בהתאם לקצב התפתחותם של פתרונות ומוצרי בידוד חדשים.

באזורים הקרים יותר נהוג לבנות את קירות המעטפת כקירות איזולציה. כמו בקירות הבלוקים, גם בקירות האיזולציה, קיימים חתכי קיר שונים וברמות בידוד שונות. הנפוצים שביניהם הם:

מעבר לשתי דוגמאות אלו, קיימים חתכי קירות איזולציה נוספים, למעשה מהנדסי הפרויקטים רשאים לעבות קירות על מנת לתת מענה בידודי טוב יותר.

אחד הדברים החשובים ביותר בתכנון תרמי של הבית הוא לתת את הדעת על הנושא טרם תחילת התכנון. זאת בשל העובדה שהתכנון התרמי משפיע על עובי הקירות ושינוי עובי קירות לאחר שהמעטפת ופנים הבית כבר מתוכננים, מהווה עבודה רבה, מורכבת ומיותרת עבור המתכננים.

שינוי שכזה יערים קשיים רבים ולא פשוטים לפתרון היות ולעובי קירות המעטפת יש השפעה כמעט על כל דבר בבית; חלונות, תריסים, דלתות, גודל החדרים ועוד.

סוג הבלוקים על פי רוב כלל לא מוזכר בתוכניות, במקרים רבים קבלן השלד מחליט על דעת עצמו באילו בלוקים ישתמש. כמו כן במרבית המקרים לא מבוצעת התאמת עובי הקיר למערכת החלונות שתותקן.

אי בחירת סוג הבלוק יכולה ליצור מספר בעיות; אתייחס לשתי בעיות נפוצות;

הבעיה הראשונה בנושא בחירת הבלוק היא כפי שציינו קודם וזהו עניין הבידוד. בבתים הבנויים מבלוקים ניתן למצוא שלל סוגים של בלוקים, חלקם לא מבודדים כלל, חלקם מבודדים חלקית ומעטים הם המבודדים ברמה גבוהה.

בלוק בעל כושר בידוד גבוה יתרום לאיכות החיים במבנה וימקסם את היכולת לחסוך בעלויות האנרגיה לאורך עשרות שנים.

הבעיה השנייה קשורה לתאום עובי הקיר מול מערכות אחרות, אתן דוגמה מהחיים;

בפרויקט בהרצלייה, הבית נבנה בסגנון מודרני עם מערכות אלומיניום מסדרת "אופיס" וצלוני רפפה חיצוניים. בפרויקט לא בוצעו התאמות בין סוגי המערכות לעובי הבלוק.

ארגז תריס הגלילה ממוקם מעל הפתח, מעל מערכת האלומיניום המותקנת באותו פתח ולכן עובי הקיר ייקבע על פי הקוטר הדרוש לתריס הגלילה בלבד. מאחר וקיימת חפיפה ב"תפוסת עומק קיר" בין התריס למערכת האלומיניום, אין צורך בתוספת עומק. 

לעומת זאת, צלון הרפפה מותקן חיצונית למערכת האלומיניום ועובי הקיר מחושב על ידי הוספת רוחב המסילות לרוחב בית הצלון.

עובי הקירות בבית זה היה מותאם לתריסי גלילה ולא עודכן כאשר הוחלט לעבור לצלוני רפפה חיצוניים. בנוסף, לא נבנה הקיר בהתאמה למגרעת הדרושה להתקנת ארגז איסוף הצלון.

מאחר ולא היו הכנה מתאימות, היה צורך בתוספת של בית צלון מאלומיניום. בנוסף, היה צורך לעבות את הקיר מבפנים עניין שעדיף וחשוב למנוע מראש.

בגגות שטוחים מיישמים איטום ביריעות ביטומניות, בדפנות הגג, היריעות צריכות לעלות על מעקה הגג ולהיכנס לתוך מגרעת שתוכננה עבורן מראש במעקה הגג.

אי הכנה של מגרעת שכזו, תגרום ליריעות לבלוט ממישור הקיר ובכך מים שיזלגו על דופן מעקה הגג, יכנסו אל מאחורי היריעות וינטרלו את האיטום.

במרבית המקרים פרט זה אינו מצוין בתוכניות העבודה!

5% מסך העלויות הוקצו לצורכי ביצוע עבודות חוזרות

על פי מחקר שבוצע ע"י האיגוד האמריקני להנדסה אזרחית אשר בחן 359 פרויקטים, נמצא כי 5% מסך העלויות בפרויקטים של בנייה הוקצו לצורכי ביצוע עבודות חוזרות. עבודות חוזרות הן עבודות שלא בוצעו על פי ייעודן, מטרתן או הגדרתן.

המחקר בוצע כדי לבחון את השפעת העבודות החוזרות על לוחות הזמנים ועל עלויות הפרויקט.

החברות שנכללו במחקר הן חברות גדולות, בעלות משאבים ויכולות ניהול גבוהות, יותר מאלו שניתן למצוא במגזר הבנייה הפרטית בישראל.

קישור למקור המחקר.

להערכתי, עלות העבודות החוזרות במרבית הפרויקטים במגזר הבנייה הפרטית בישראל,  גבוהה בהרבה מ-5%.

פרטי ביצוע רבים נשכחים מאחור ומובילים את בעלי הבית להוצאות כספיות מיותרות ופגיעה פוטנציאלית באיכות העבודות

בסקירה קצרה זו הצגנו דוגמאות לפרטי ביצוע שלא מקבלים ביטוי בפרויקטים רבים. למרות שדוגמאות אלו הן חלק קטן יחסית ממה שקורה בפועל, מאוד חשוב לבחון באופן יסודי את פרטי הפרויקט לפני תחילת עבודות הבנייה בפועל.

הכנה והכשרת פרויקט הבנייה לשלבי הביצוע הינו אחד המוקדים הקריטיים והחשובים שיש להבין. יישום נכון של תהליך זה יעזור למנוע חוסרים, אי התאמות, ליקויים, כשלי ביצוע, הוצאות מיותרות והרבה כאב ראש.